הפרעות חרדה היא אחת ההפרעות הנפוצות ביותר בימינו. בהפרעות חרדה הסימפטום המרכזי הוא חרדה מוגזמת, מצב בו אינדיבידואל הוא יותר מתוח, דואג ומרגיש לא בנוח לגבי העתיד המובטח ע"י נסיבות אובייקטיביות. האינדיבידואל הופך מוטרד ע"י האמונה שמשהו נוראי עומד לקרות ולא ניתן לעשות דבר כדי לעצור את זה. בקירוב 12% מהאוכלוסייה המבוגרת מאובחנת כבעלת הפרעת חרדה כל שנה. לנשים בכל הגילאים יש אחוזים כפולים מאשר גברים, והפרעות אלה נפוצות יותר באוכלוסיה שמתחת לגיל 65.
מעבר לאמונה כי משהו רע עומד לקרות, עולה תחושה חוויה של חוסר אונים, ובנוסף חווית החרדה כוללת גם התמקדות פנימה בהרגשות הלא נעימות המלוות חרדה כמו דפיקות לב או קוצר נשימה. לרוב, הרגשות אלה הופכות למוקד מרכזי של הסימפטומים של האינדיבידואל.
מודלים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי מניחים כי ניתן לטפל בהפרעת חרדה מתוך הסתכלות על שלושה מימדים: המימד הקוגניטיבי, המימד הרגשי והמימד ההתנהגותי. מה שאנחנו חושבים (הקוגניציה) ישפיע על איך שאנחנו מרגישים (רגש), והרגש יוביל אותנו לנקוט בהתנהגות מסויימת (התנהגות) לרוב התנהגות השרדותית כלשהי כמו לחימה, בריחה או קפיאה (fight- flight- freeze).
כאשר עובדים עם הפרעת חרדה הדבר הראשון שיש לעשות הוא לתת לאדם סוג של עוגן, או מקום בטוח בעצמו ובסביבתו על מנת שיעבוד עם החרדה מלכחתחילה בעוררות נמוכה יותר. למשל: ע' היא בחורה צעירה שסובלת מהפרעת חרדה בריאותית. היא בטוחה במרבית הזמן שיש לה מחלה נוראית שטרם התגלתה, ועומדת להתגלות. היא עסוקה בבדיקה חוזרת ונשנית של התחושות שלה ומפרשת אותם. היא גם מרבה ללכת לבדיקות ולחוות דעת נוספות אפילו כשאין כל ממצא רפואי.
ע' פנתה לטיפול בפסיכותרפיה גופנית המשלב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. בטיפול, היא יושבת על מזרון ומספר כריות, ומחפשת בהנחיית המטפלת מקום נוח אצלה בגוף. זה לא פשוט עבורה כי כל הגוף כואב ומכאיב. לבסוף היא מוצאת מקום יותר נוח, ועושה דיאלוג בין המקום הנוח לבין יתר הגוף- זה שכואב. עולות בה מחשבות ופרשנויות על הכאבים כסימפטומים המעידים על מחלה סופנית. היא מתחילה לחוש דפיקות לב וחרדה כללית. המטפלת מחזירה אותה לחוש את המקום הנוח שמצאה בגופה, וכך מתקיימת החרדה אך לא בדרגה הגבוהה ביותר שלה, וניתן לעבוד איתה.
חשוב מאוד שלמטופל יהיה נוח או לפחות מעט נוח כשהוא מתחיל להתמודד עם החרדה שלו. לכן, נמליץ למטופלים, בעיקר אלו שחווים חרדה לפני השינה, לבדוק מזרונים שונים, ולהתאים לעצמם את ה מזרון אורטופדי הכי נוח ומתאים, על מנת לאפשר להם חוויה של נוחות גם אם החרדה תעלה, מתוך אמונה שהדיאלוג בין שתי התחושות הללו יוכל לסייע בהתמודדות עם המחשבות המדאיגות והחרדה הפיזית שעולה בעטיין.
היי לכולם. אני סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה ומתעניינת בנושאים של אומנות, פילוסופיה ורפואה
